התיאטרון הטיפולי הוא גישה בדרמה תרפיה, המערבת פיתוח טיפולי של מחזה, המבוסס על חוויות והיסטוריה אישית של המשתתפים, והצגתו בפני קהל.
בנייתו ההדרגתית של מחזה, המתחיל מאפס, והבנייה הדרגתית של קבוצה, שהתפתחה מתוך יחידים, משמשים כמודל עבור המשתתפים ליצירת סיפור הזהות שלהם. פיתוח המחזה מאפשר הזדמנות ייחודית לצמיחה ושינוי עבור אוכלוסיות הסובלות מסטיגמות.
התיאטרון הוא שפה שדרכה יוכלו המשתתפים להביע את המציאות שלהם ולגבש את זהותם. גיבוש זהות עצמית והכרת התרבות ממנה אנו צומחים הן תנאי בסיס למפגש עם תרבויות אחרות.
התוכנית מתאימה לקהלים שונים - צוותי חינוך, צוותי מטפלים ותלמידים.
תיאטרון קהילתי טיפולי בין דורי
תוכנית זו נולדה כאשר נפגשנו במסגרת לימודי התואר השני בדרמה תרפיה - באותו הזמן, תמר הנחתה קבוצות תיאטרון מפגש של בני נוער וניצולי שואה, וצהיינש הרצתה בכל הארץ בנושא תרבות יהודי אתיופיה וסיפור העלייה. באופן טבעי צמח הרעיון להקים פרויקט תיאטרון משותף עם בני נוער ילידי הארץ ועולים ותיקים מאתיופיה על מנת לתת עדות לסיפורי העלייה, לשמר אותם ולהפיצם כנכס תרבותי כלל-ישראלי.
התוכנית שמה לה למטרה לחזק את תדמית הזקן בקהילה האתיופית, לפתח את הזהות האתיופית בקרב בני הנוער של העדה ובקרב החברה הישראלית כולה.
על מנת לחזק את הדור המבוגר והצעיר גם יחד, יש ליצור תהליך חינוכי- זהותי משותף שיאחה את הפער הבין דורי ויבנה חוסן קהילתי ומשפחתי עבור יוצאי הקהילה המתעוררים ומבקשים לחזור אל שורשיהם ולדעת יותר על עברם, ויחשוף בפני הישראלים הוותיקים את העושר התרבותי וגבורתם של יוצאי העדה.
הדרמה ככלי טיפולי מייצרת נגישות גדולה לחומרים אישיים רגישים, אשר בדרך אחרת, ישירה יותר, היה קשה להגיע אליהם. לדרמה איכויות מיוחדות כמו משחקיות ויצירת קשר, הגברת היכולת להזדהות עם האחר על ידי כניסה לנעליו ויצירת מקום בטוח לפעולה כיוון שאני יכול לרגע להיות 'לא אני', אלא מישהו אחר, שמותר לו להגיד או לעשות את כל מה שאני פוחד או מתבייש לעשות. הכלים הדרמטיים מחברים בין אנשים מתרבויות שונות ומגילאים שונים ומוכיחים את עצמם בפרויקטים בין דוריים ובין תרבותיים.