השיח הרב תרבותי הולך וגדל סביבנו. במערכת החינוך בישראל, התלמידים והצוות מגיעים ממגוון רחב של רקעים והשתייכות תרבויות. המודלים החינוכיים המוכרים, המנסים לענות על צרכים העולים מן המגוון התרבותי, אינם מצליחים לענות על צרכים אלו. על כן, חשוב להמשיל ולהכשיר את הצוות החינוכי, לסייע לו לפתח מודעות לפערים ורכוש מיומנות בהתמודדות עימם.  
 

מערכת החינוך נעה בין תפיסה של 'כור היתוך' לבין תפיסת ה'רב תרבותיות', ופעמים רבות נשארת ברמת ה'כשירות התרבותית' המעודדת רכישת ידע רלוונטי לתרבות ספציפית. תפיסה זו מניחה שאם אכיר היטב את התרבות שממנה מגיעים התלמידים, אדע לעבוד איתם. למרות חשיבותו של הידע, הוא אינו מספיק - המציאות והתרבות בתוכה משתנות לא הרף, וכל התלמידים ואנשי הצוות משתייכים לאינספור תתי תרבויות. לעולם לא נוכל להכיר לעומק את כולן. 

​

תוכנית ההכשרה שלנו נשענת על תפיסת הענווה התרבותית Cultural Humility המקדמת התבוננות על נותני שרות בשלושה ממדים: הראשון הוא חקר עצמי מתמשך לזיהוי הערכים ואמונות היסוד של התרבות של נותן השרות. השני, הוא ההכרה שתרבותו וערכיו של האחר שונים משלי ושווים להם בערכם. הממד השלישי נוגע למאמץ ליצירת חלוקת כוח שווה בין בני תרבויות שונות. תפיסה חדשנית זו בעולם מדעי החברה, מציעה התבוננות מאוזנת על המפגש בין תרבויות ומציעה ליישם אותה בעולם החינוך, מתוך אמונה כי בית הספר הוא קהילה עבור הצוות והתלמידים כאחד, ועליו לפעול בהתאם לערכים של קבלה, שיויון וחתירה להעצמת הזהות האישית.

​

בין עבודותינו בעבר: הכשרה ופיתוח מקצועי לרכזי תוכנית 'עוגן' העובדים עם עולים חדשים ותושבים חוזרים בחינוך העל-יסודי.

סדנאות לעבודה בינתרבותית עם צוותי חינוך ברשויות מקומיות, ובמסגרת הכשרה לחדרי מורים.